הולכים לקנות סמארטפון לאליה

אחרי חודשים של לבטים, החליטה יעל לקנות לבתה בת השבע סמארטפון. רגב הבן הבכור חי בתוך המסך, ולהורים כבר אין הבנה מה הוא רואה שם או עושה שם. הוא כל כך התרגל, שבבית מסתובב ילד בן עשר עם איבר נוסף, הנייד.

יעל אמרה :אך עושים כולם.

בערב, כשפגשה את עמנואלה חברתה, אמרה לה זו : את בטוחה שזה מה שהילדה שלך צריכה? יעל ענתה, לא. אני יודעת שזה מזיק. אבל מה אני יכולה לעשות.

עמנואלה לא חסכה מילים ואמרה את כנראה לא מבינה את תפקידך כאמא. ואולי גם הכי קל לך פשוט לדחוף לילדה את הטלפון ביד. כך שיהיה לך שקט.

אבל… השקט הזה יעלה לך ביוקר יקירתי.

יעל : יש כמה ילדות בכיתה שרואות קליפים על איפור, אופנה, ומשחקות בטמטום הזה שמגישים להם שם. תגידי, את יודעת מאיפה זה בא? מה המקור? מי בעצם מרוויח מזה?

עמנואלה הביטה ביעל וענתה: בטוח שמי שמרוויח לא חושב על הבת שלך.

נכון. והאמת החברות שלה רואות דוגמאות של התנהגויות ממש לא נעימות בסדרות שהם רואות.

עמנואלה: יעל, אל תחששי, לכי עם הלב שלך. יש לך מה להציע לילדה. יש לך כל כך הרבה מה להעניק, על מה לשוחח, מה לקרוא ולשמוע, על מה ללמוד. תאמיני בעצמך.

ודעי, שהדור הזה מביע רצון למשהו גבוה יותר מהחיים האלה, והעיסוק בניידים, הוא עוד נסיון לפרוץ לעולם של קשר שהוא מעבר למה שאנו מכירים.

איך ניתן לעורר שוב את אמון הציבור באמצעי התקשורת?

האשם היחיד הוא האגואיזם הלא מרוסן. אנשי התקשורת ואנשי הממשל כאחד מונעים על ידי אותם מניעים אגואיסטיים טבעיים שדורשים לעצמם עוד ועוד.לכן המאבק בין השניים לא ייעלם. אבל כל עוד הוא יהיה מאוזן בביקורת בונה ובאיפוק הדדי יפעל תרחיש זה לטובת העם והמדינה. אם כלי התקשורת ימשיכו במאמצם המשותף להפיל את טראמפ, יקום שליט אחר קיצוני בדעותיו המנוגדות,וארה"ב עלולה להיגרר למלחמת אזרחים.

"הפתרון נמצא בחיבור" – באמצעותו ניתן לייצב ולתקן את האגואיזם.במצב הזה עיסוקה העיקרי של התקשורת יהיה במהות הקשר שבין בני האדם.

אם נקים רשות המורכבת מאוסף של אנשי תקשורת לצד פסיכולוגים ויועצים חינוכיים סוציולוגים ומדענים, נטיל עליה אחריות, וניתן לה את האמצעים הדרושים לארגן מערכת חינוכית להשגת חיבור טוב עבור כל הגילאים, בכל התחומים ובכיסוי מסיבי של התקשורת, אז תצליח רשות זו לפרסם בזמן אמת לקח נכון ומוסר השכל בריא בכל מקרה ומקרה  שמתחולל, בין אם מדובר בתאונות,זכייה בפרסים , תלאות האקלים או דיון פוליטי וחברתי. באופן כזה נמנע בהכרח מלהבליט אירוע כסקנדל, ונמנע התפשטות נורמות שליליות בחברה.

בהדרגה  שיטה זו תפתח בעם יחס נכון ובריא לכל אירוע ואירוע אשר ישיבו את האמון ותחושת הביטחון בקרב הקוראים והגולשים. אז תהפוך התקשורת מ"אויב העם"  ל"מקשרת את העם" לאחד.

עין הרע ועין הטוב

המחשבה היא הדרגה הגבוהה ביותר שיש באדם. היא זו שמבדילה בין אדם לדומם צומח וחי. המחשבה רוכבת על הרצון, היא כוח שבא לעזור לנו לנהל נכון את הרצונות שלנו. כך, למשל, ע"י התמדה במחשבה מסוימת אני יכול לשנות את הרצון שלי, להעצים או לדכא אותו. במילים אחרות, המחשבה היא הכוח לנהל את עצמי.
אם אני מבקש להגיע לאיזון הרי שבצד כל רצון צריכה להיות מחשבה, והם צריכים להיות מאוזנים, לא לרצות יותר ממה שאני מסוגל וממה שכדאי ולא פחות, על מנת לא להגביל את עצמי כשאני מסוגל. בהרמוניה בין רצון למחשבה ארגיש טוב ונוח, ואם לא, אוכל לאזן את עצמי במהירות .

כשם שהמחשבה יש לה כוח להשפיע על עצמנו, כך יש בה גם כוח להשפיע על הזולת. מספיק שנחשוב על מישהו, ואפילו לא נדבר עמו, נמצא שאנו משפיעים עליו. דרך המחשבה אנחנו יכולים לשלוט בקשר שלנו כולנו, בכל קשת האפשרויות והמצבים.

ידועה האימרה לפיה יצר לב האדם רע מנעוריו. מטבענו, נטייתנו הטבעית היא לדאוג לעצמנו, לדלת שבנו, לבכר אינטרסים שלנו על פני רצונות או אינטרסים של הזולת. זאת ה"תוכנה" לפיה אנו פועלים באופן לא מודע ולעיתים מודע.
אשר על כן, במישור הרציה, כל אחד מרגיש טוב בתנאי שהוא קצת יותר גבוה ממישהו אחר, כך, שאם אני רוצה שיהיה לי טוב, אני צריך שיהיה לך קצת יותר רע ממני, באיזשהו אספקט של החיים.  הרצון הקשור למחשבה יוצר, לכן, תדיר ובאופן לא מודע, הקרנות סביבתיות כאלו המקטינות את הזולת. מחשבות כאלו הן הן "עין הרע".

במיוחד היום, בעולם האינטגראלי המקושר והמתוקשר היטב, קשה לנו יותר מבעבר לשמור על האיזון הפנימי ולהמנע מ"עין הרע". אנחנו חשופים היום להרבה יותר דעות, הרבה יותר מחשבות, הרבה יותר רצונות. כל אחד מרגיש את כל העולם ומשפיע על כל העולם בלחיצת כפתור. התדרים של אינספור רצונות ומחשבות מרצדים כל הזמן במוחי וגורמים לבילבול. אני לא מסוגל למיינם ולא יודע מה לעשות בהם. בעולם האינטגראלי בו אנו חיים אי אפשר לדבר על קושי או מחלה של בן אדם אחד- הרי אנו קשורים יחד- ומדובר בקושי כוללני או במחלה כוללנית שיש בנו, בכולנו כאחד.
הגענו למצב בו כדי לאזן את האחד עלינו לאזן את הסביבה. המציאות מחייבת אותנו ליצור סביבה "מקומית", סביבה קטנה, בה אנשים יושבים ומדברים ויוצרים כך, על ידי החיבור ביניהם, כוח גדול יותר מכוח ההשפעה של העולם. חברי הקבוצה צריכים, בעזרתו של מנחה, להשפיע אחד על השני בגישה נעימה, יפה, מיוחדת. ההשפעה החיובית הזו של כוח המחשבה הקבוצתי תאזן את האדם, תרגיע אותו, תיתן לו כוח. האדם יוכל כל הזמן להגדיל את הכוח הפנימי של הקבוצה בהשפעתה עליו, כך שיוכל לנהל את עצמו ולהחזיק את עצמו כל הזמן בצורה היפה, במצב המאוזן ומתוך בריאות נפשית ופיסית. הקבוצה תשמש מעין מודם שמייצר תדיר כוח מחשבה חיובי "עין הטוב", של דאגה לזולת ואהבה הדדית שיש בכוחם לרפא את החיים שלנו. מול הרמה הארצית יוכל כוח המחשבה של הקבוצה ליצור זרימה שתישא אותי מעל המחשבות הטורדניות של בעיות היומיום.

בסדנאות שתנוהלנה בקבוצה נלמד איך להתקשר ביננו ביחס טוב, בכוח החיבור והאהבה. בהשפעת הסביבה הקרובה נתחיל להתייחס בצורה יותר מאוזנת ונוחה למציאות, דברים שבעבר צרמו והוציאו אותנו מאיזון יראו לנו כעת כנוחים, כאפשריים. כל מיני מעצורים בתוכנו יפתחו. הנפש והגוף יתנקו מזיהומים והפרעות. תפיסת המציאות שלנו תשתנה בהדרגה לתפיסת המציאות הנוצרת בקשר החיובי ביננו.

בהדרגה נוכל להרחיב את הקבוצות ולבסוף לכלול בתוכן את האנושות כולה במעגלים אינסופיים שיתמירו מתוך הקשר הנכון, החיובי  והתומך ביננו את "עין הרע" ב"עין הטוב".

3 מיתוסים נפוצים שהורסים לכם את הזוגיות

רבים הנמצאים בזוגיות פונים לעצת ד"ר אהבה או ד"ר אינטרנט כדי לפתור מצבים זוגים לא פשוטים.

בכתבה זו ננפץ 3 הטעיות , מן המפורסמות, שנכתבות חדשות לבקרים ומייצרות יותר נזק מתועלת לאנשים המעוניינים לשמר את הזוגיות שלהם חמה ואוהבת


מיתוס ראשון – "קודם כל תדאג/י לצרכים של עצמך"
לפעמים כשאנחנו נכנסים לזוגיות חדשה מרוב ניסיון להרשים  – קצת שמים את עצמינו בצד. זה לא  בריא . אנחנו לא מאפשרים לצד השני להכיר אותנו באמת ונמצאים תחת מסיכה שסופה לרדת . כנראה תוך ניתוץ אשליות מבאס.

מצד שני גם אין טעם לקדם את העניינים האישיים שלנו על גב הזוגיות.  בצורה הקיצונית זה נקרא "לסנג'ר" את בן הזוג למען המטרות האישיות וזה יכול להזיק למשל "לבטל" את הצד השני אם הוא חלש או להוביל  לפרידה אם הוא חזק (כי בינינו מי אוהב שמשתמשים בו ) או ריבים אין סופיים . תענוג מפוקפק למדי. שסופו שברון לב.

כדי להגיע למקום טוב בזוגיות בלי לוותר על עצמכם

תשקיעו זמן להכיר את החלומות והצרכים שלכם, אבל גם של בני זוגכם. דברו על הדברים בלי לשלול או לבטל זה את זה . אפילו תבנו חזון משותף מתוך כבוד הדדי ותחשבו יחד איך אתם יכולים לעזור זה לזה לממש אותו. ואז תראו איך קשיי החיים מחזקים את הזוגיות במקום לפרק אותה.
מיתוס שני -"התחתנתי איתו/ה לא עם המשפחה שלו"
אלא אם מדובר במקרה דרמטי של נתק מההורים  חשוב שתדעו שזו טעות של טירונים.  במציאות של היום  , כשהמשפחה מונה, לרוב , הורים שאולי חיים יחד ואולי לא, ילדים וחיית מחמד, קשה לזכור שהאדם הוא בעצם ייצור מאד מאד משפחתי. אנחנו לומדים הכל מדוגמאות מהסביבה ומאד מושפעים ממה שהסביבה מקרינה לנו. אפילו אם נורא נתאמץ להפריד לא רק שאנחנו עדיין מקושרים למשפחה המורחבת בסופו של יום אנחנו אפילו דומים להם. אז כן. בהרבה מובנים אנחנו כן מתחתנים עם המשפחה.. הבשורה הטובה שנובעת מכל זה היא שיש לנו גם מערכת שלמה שאפשר לסגל כדי לחזק את הקשר. אז אולי במקום לריב עם החמות כדאי לנסות ולגייס אותה לחיזוק הקשר. גם אם היא לא תגיד תודה על המתנה שקנית לה או תגער על ההתנהלות בסופו של דבר קרבה למשפחת בן או בת הזוג מחזקת את הקשר. וזה מוכח ובדוק .
מיתוס שלישי : " לדבר על הכל!"

זה נכון שאנחנו מעוניינים להגיע ליחסים של פתיחות וכנות עם בני הזוג. זה נובע מהעובדה שאנחנו רוצים להיות אהובים בדיוק כפי שאנחנו מבלי שישאפו לשנות או לתקן אותנו. אבל היי, כשמכניסים אדם נוסף למשוואה חשוב לשים לב שהכנות שלנו לא רומסת בדיוק את אותו הצורך  אצל הצד השני.

לכן שניה לפני שאומרים משהו כדאי לחשוב על אופן אמירת הדברים  .

כלל האצבע שישמור לכם על הזוגיות בתחום הזה הוא:

לפני שמדברים תחשבו על התוצאה.

האם מה שתגידו יקרב ביניכם ויחזק את הקשר ? או אולי ירחיק ויפריד ?

בדרך כלל ניתן להביע עצמנו כך שהדברים יקרבו ולא ירחיקו. ברגע ששומרים על קו מחשבה כזה יש הרבה פחות מקום לפתח ריבים על כלום.
קשרים בריאים בין בני אדם הם מפתח ראשי לאושר האנושי. כדאי להשקיע זמן ומחשבה לבנות אותם בדרך שתעזור לכולנו להגיע לאותו אושר .

רק בגלל הרוח