קיצוניות

כשהיינו ילדים בגן כולנו שיחקנו יחד. היינו חברים ולמרות היותנו שונים מטבענו, ההבדלים בינינו לא ממש הפריעו לנו להתקרב ולאהוב. הגננות לימדו אותנו סבלנות, אחווה, ויתור וחברות. הכל היה נהדר.

גדלנו, ואתנו ההבדלים בינינו, הדעות, הפערים, הריחוק. האהבה נעלמה, הקשר ניתק, כל אחד נשאר החבר הכי טוב של עצמו בלבד.

בתקופה בה אנו חיים ניתן להבחין בבירור שדעות, נטיות ומעשים הופכים ליותר ויותר קיצוניים. השמאל הפך קיצוני, הימין קיצוני, השנאה, הרכילות, הרדידות והריקנות, גם הדיכאון, האלימות, שימוש בתרופות ובסמים, שינויי אקלים, תאונות דרכים, מחלות, בעיות קשב וריכוז, מחירי הדירות- הכל הקצין, הכל מוגזם, מגיע ממש עד הקצה.

השנאה בינינו הגיעה לנקודת קיצון, מחריבה כל פינה טובה וכל ניסיון לקשר ולאהבה. בני זוג לא מסתדרים, הורים וילדים הפכו להפכים, הכל הפוך ומוקצן. בקיצור בלגן.

מנקודת הקיצון הנוכחית אליה הגענו כאנושות, ניתן לבצע שינוי. אומרים שהשעות החשוכות ביותר הן אלו שלפני הזריחה. מתוך קיצוניות שלילית ניתן לבצע מהפך ולהגיע למציאות בה כולנו מאושרים, מסופקים ומלאים אהבה.

איך? פשוט מאוד. באותה קיצוניות בדיוק ואפילו קצת יותר, לכוון את עצמנו לאהוב את האחר. להיחשף לסביבה אנושית או וירטואלית אשר תומכת ברעיון של קירוב וחיבור בין בני אדם. להתנזר מכל השפעה שלילית שאינה מביאה לאהבה בין איש לרעהו ולהתרחק מכל מה שלא מקדם אותנו לעבר המטרה- להקצין באהבה!